טאי צ’י והבא גואה קשורות בקשר בל יינתק. למעשה זו אינטרפרטציה בתנועה אנושית של שמונה הטריגרמות המכונות בא גואה. מאמר זה יסביר בקצרה מאין הגיע הבא גואה מהי למעשה ומה הקשר לתרגול טאי צ’י.

נתחיל מלציין כי לספר התמורות הנקרא בסינית אי צ’ינג I Ching  הייתה מיום מכ 1500 שנה לפנה״ס ועד היום הזה השפעה עצומה על התרבות הסינית על כל נגזרותיה, הפילוסופיה הסינית ואף אומנויות הלחימה הסיניות הרכות כגון, טאי צ’י ובא גואה זנג, הרפואה הסינית ולמעשה כמעט כל דבר בתרבות הסינית נוגע, נסמך או נקשר לספר התמורות.

צ’אנג סן פנג כפילוסוף דאואיסט ואמן לחימה שלמד כמה מסגנונות השאולין הדרומי. התעמק בלימוד הטריגרמות במסגרת לימודי הפילוסופיה הדאואיסטית ובשנות הארבעים המאוחרות לחייו הביא לעולם את החיבור המופלא שכנראה היה שמור לו מקדמת דנא הביטוי של הבא גואה כתנועה עם אפליקציה מעשית של אומנות לחימה.

למעשה מתוך התבוננות במהותה של כל טריגרמה מאסטר צ’אנג סאן פנג הציע פרשנות של מאפיין תנועה. שמונה מאפייני תנועה אלו מכונים בעולם הטאי צ’י שמונה שערים בסינית Ba Men.  בכל תנועה של הקאטה המסורתית הארוכה אנו נראה שילוב של כמה ממאפייני התנועה. ההתעמקות בטריגרמה והאיכות אותה היא מייצגת מאפשרת לאמן טאי צ’י הבנה מעמיקה של הפוטנציאל הגלום בכל תנועה ודיוק מירבי בביצוע.

כדי להבין את האיכויות הללו עליהן מבוססת התנועה נציע הסבר קצר על מערכת הטריגרמות המכונה בא גואה. המלך וון כאלף וחמש מאות שנה לפני הספירה. הוא כנראה המחבר המקורי של הטריגרמות או לכל הפחות מי שהוציא אותם לתודעה של הציבור הסיני הרחב. זוהי למעשה שפה של סמלים שנועדה ככלי להתבונן בטבע, ביקום ובאדם. השפה הסימבולית מסייעת למי שבקיא בה להבין את המהות של דבר בהווה מול המשתנה התמידי. הניסיון מלמד אותנו שהכל משתנה בין אם מדובר בחיי האדם, עונות השנה, התנועה הקוסמית וכולי. אולם אם נתבונן היטב נבחין כי גם לשינוי יש דפוס, דפוסים חוזרים עקרונות של צמיחה מול נסיגה, תנועה החוצה מול התכנסות וכולי.

שמונה שערים (מהויות או איכויות התנועה) של טאי צ’י כולם נקשרים בטריגרמה על שום האיכות אותה היא מייצגת. לשם דוגמה האש בסינית לי Li מיוצגת על ידי תנועת הדחיפה אן Ann והמים קאן מיוצגים על ידי תנועת הדחיסה (לחיצה) ג’י Ji. בעיני צ’אנג סאן פנג הגיע להישג מופלא, עומק הבנתו זה בדיוק מה שמעניק למתרגלי טאי צ’י את ההטבות הבריאותיות שכיום גם המדע המערבי מאשר באינספור מחקרי תצפית.

אני אישית לומד את ספר התמורות ומזה שנים מתבונן בהקשר בין הטריגרמות לתנועה. והדבר בהחלט מסייע לי להבין לעומק את אומנות הלחימה טאי צ’י, את טבען של התנועות, האיכויות שכל תנועה דורשת ממני כמתרגל. זו התבוננות הדורשת שנים והרבה סבלנות.  עצתי היא לחזור ולבקר את הנושא מדי כמה שנים וכך הניסיון המצטבר וההבנה יבנו יחד לידע עמוק מהסוג שמילים לא תמיד מצליחות להעביר.

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מורה בכיר לטאי צ’י