שמי הוא אמיר פרלמן, מורה ומתרגל טאי צ'י צ'ואן מזה ארבעה וחצי עשורים. כמו רבים אחרים, גם אני מצאתי את עצמי מהופנט מהקסם של התנועה הרכה האיטית והמדיטטיבית של הטאי צ'י. במשך שנים, חקרתי את האמנות העתיקה הזו, לא רק כמתרגל, אלא גם כמומחה לבריאות, צמחי מרפא ורפואה תזונתית. ככל שהשנית חולפות אני הולך ומגלה את השפעותיה העמוקות של אומנות התנועה המופלאה הזו על הגוף והנפש. כמומחה לבריאות לא פעם אני נשאל, מהו סוד הקסם של הטאי צ'י? כיצד תנועה איטית ועדינה כל כך יכולה להביא לשינוי כה משמעותי בבריאותנו, ולמה זהו התרגול המועדף בעיני במיוחד בגיל הזהב?

במאמר זה, אנסה לחלוק עמכם את הידע והניסיון שצברתי, ולהציג בפניכם את שלוש הסיבות העיקריות, המגובות במחקרים מדעיים, כמו גם בניסיון אישי שלי ושל למעלה מ 1300 בוגרים של המכללה הישראלית לאומנויות פנימיות. תרגול טאי צ'י בצדק רב נחשב בעיני רבים לאחת המתנות הגדולות ביותר שאנו יכולים להעניק לעצמנו בגיל הזהב. בואו נסקור יחד את עולם הטאי צ'י מהיבט של בריאות ואריכות ימים.

1. תרגול טאי צ'י למניעת נפילות: יציבות, ביטחון ועצמאות בגיל הזהב

אחד החששות הגדולים והמוצדקים ביותר המלווים אותנו עם העלייה בגיל הוא החשש מנפילות. נפילה, מעבר לכאב הפיזי, עלולה להוביל לפגיעה בעצמאות, והפחת מביא לירידה בביטחון העצמי ואף הימנעות מפעילויות שונות זוהי ספירלה יורדת הפוגעת בבריאותנו. כאן נכנס תרגול טאי צ'י לתמונה, לא כפתרון קסם, אלא ככלי רב עוצמה לחיזוק הגוף כולו, ולשיפור היציבות, שיווי המשקל, ההתמצאות במרחב וכפועל יוצר את תחושת הביטחון. מתוךניסיון אישי של עשורים של תרגול, אני יכול לומר לכם שתרגול טאי צ'י זה הרבה יותר מסתם התעמלות. זוהי דרך חיים, דרך ללמוד את הגוף שלנו, וכלי רב עוצמה להפגת מתחים והשקטה פנימית. אך במאמר זה המיקוד יהיה על גילויי המדע בכל הנוגע לתרגול טאי צ'י לבני הגיל השלישי.

המחקר המדעי תומך בשלוש הטבות בריאות הבאות באופן חד משמעי, המחקרים שנעשו בכמה מהאוניברסיטאות המובילות במערב הדגימו כי תרגול טאי צ'י עושה את העבודה בתחומים אלו באופן יוצא דופן ביחס לכל פעילות גופנית אחרת. מטא-אנליזה מ-2010, שכללה 20 מחקרים, הראתה כי תרגול טאי צ'י יעיל בהפחתת שיעור הנפילות והפחד מנפילה בקרב קשישים [1]. מחקר נוסף מ-2016 מצא כי לטאי צ'י יש השפעה מגנה משמעותית על סיכון לנפילות [2]. ולאחרונה, מחקר מ-2023 אף הראה כי טאי צ'י יעיל לא רק לקשישים בריאים, אלא גם לאלו הנמצאים בסיכון גבוה לנפילות ללא קשר לגילם [3].

אז איך זה עובד? התנועות האיטיות והזורמות של הטאי צ'י, המשלבות העברות משקל עדינות, עמידה על רגל אחת וסיבובים על ציר, תנועות אלו מאתגרות את מערכת שיווי המשקל שלנו ומחזקות אותה בכל גיל. התרגול משפר את הקואורדינציה, את היציבות ואת תחושת ההתמצאות במרחב. עם הזמן, אנו לומדים לנוע בצורה בטוחה ויעילה יותר, לא רק על מזרן התרגול, אלא עקב מורכבות ומגוון התנועות אנו למדים גם איל לנוע נכון בחיי היומיום. הסוד הגדול של תרגול טאי עקב מורכבות ומגוון התנועות אנו למדים בגינו הוא מביא לשיפור כה גדול הוא שהיכולות מתרגמות לחיי היומיום איך לחיות בתנועה ולנוע בכל מרחב בביטחון ובכלל זה כמה מנקודות התורפה כגול עליה וירידה במדרגות או במקומות צרים בהם אנו נדרגים ליותר קואורדינציה ומודעות לכל צעד.

2. שימור ושיפור קוגניטיבי: זיכרון חד, ריכוז ובהירות מחשבתית

בעידן המודרני, שבו אנו מוצפים במידע וגירויים, שמירה על חדות המחשבה והזיכרון היא אתגר לא פשוט בכל גיל, ובמיוחד בגיל הזהב. רבים מאיתנו חווים ירידה מסוימת בזיכרון ובריכוז, ותוהים האם יש דרך להאט את התהליך, ואף לשפר את היכולות הקוגניטיביות שלנו. אני מאמין בכל לבי שהתשובה היא כן, והטאי צ'י הוא אחד הכלים היעילים ביותר להשגת מטרה זו.

השילוב הייחודי של תנועה פיזית, ריכוז מנטלי ונשימה מודעת, הופך את הטאי צ'י לאימון מוחי רב עוצמה. תרגול הפורם (סדרת התנועות) דורש מאיתנו לזכור רצפים ארוכים ומורכבים, ולבצע אותם בדייקנות ובריכוז. אתגר זה, כשלעצמו, הוא תרגול מצוין למוח. אך הטאי צ'י הוא הרבה יותר משינון תנועות. הוא מלמד אותנו להיות נוכחים ברגע, קשובים לגוף ולנשימה, ולשחרר את המחשבות המטרידות. השקט הפנימי הזה, שאנו מפתחים בתרגול, מאפשר למוח שלנו לפעול בצורה מסונכרנת, יעילה ובהירה יותר.

גם כאן, המדע מאשר את מה שכל מי שמתמיד בתרגול טאי מכיר על בשרו. מטא-אנליזה של 20 מחקרים, שפורסמה ב-Harvard Health, מצאה כי טאי צ'י משפר את התפקודים הניהוליים של המוח, כלומר את היכולת שלנו לבצע מספר משימות במקביל, לנהל את הזמן שלנו ולקבל החלטות [4]. מחקר של ה-NIH מ-2024 הראה שגרסה מיוחדת של טאי צ'י, המשלבת אתגרים מנטליים עם תנועה, שיפרה באופן משמעותי את הציונים במבחנים קוגניטיביים בקרב מבוגרים עם בעיות זיכרון [5]. מחקרים נוספים הראו שיפור בזיכרון העבודה, בריכוז ובקשב, ואף מניעת או לכל הפחות עיקוב דמנציה [6, 7].

הדבר המופלא הוא שהתברר כי השיפור הקוגניטיבי אינו מוגבל רק לזמן התרגול. ככל שאנו מתמידים, אנו מגלים שהבהירות המחשבתית, הריכוז והזיכרון החד מלווים אותנו לאורך היום כולו. אנו הופכים להיות יותר נוכחים, יותר קשובים, ויותר מסוגלים להתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים בפנינו.

3. שמירה על גמישות וטווחי תנועה: גוף צעיר, חיוני ונטול כאבים

עם השנים, הגוף שלנו נוטה לאבד מהגמישות שאפיינה אותו בצעירותנו. המפרקים מאבדים גמישות, טווחי התנועה מצטמצמים, וכאבים קטנים וגדולים הופכים לחלק מהשגרה. רבים מאיתנו מקבלים את המצב הזה כגזירת גורל, כחלק טבעי מתהליך ההזדקנות. אך אני כאן כדי לומר לכם, מניסיון אישי ומקצועי, שזה לא חייב להיות כך. תרגול טאי צ'י יכול לעזור לנו לשמור על גוף צעיר, חיוני ונטול כאבים, בכל גיל!

התנועות העגולות, הרכות והזורמות של הטאי צ'י מפעילות את כל מפרקי הגוף, מהקרסוליים ועד הצוואר במגוון רחב של תנועות המנצלות את מלוא היכולות של כל מפרק. בדרך זו הן ״משמנות״ את המפרקים, מגמישות את השרירים והגידים, ומשפרות את טווחי התנועה ברכות ללא מתיחת יתר המאפיינת דיסציפלינות אחרות. בניגוד לתרגילים אחרים, המפעילים לחץ על המפרקים, הטאי צ'י עושה זאת בעדינות, תוך הקשבה לגוף ומגבלותיו. התרגול מלמד אותנו לנוע בצורה נכונה ויעילה, ולשחרר מתחים מיותרים. כך מיום ליום מתרגול לתרגול בצעדים קטנים אך יציבים טווחי התנועה הולכים ונפתחים בהדרגה וללא סכנה של פציעות.

התוצאות, לרוב, כעבור מספר שנים נראות מהצד כנס גמור. אני פוגש אנשים שהגיעו אליי עם כאבי גב כרוניים, דלקות מפרקים, או מוגבלות בתנועה, וכבר לאחר מספר חודשים של תרגול, הם מספרים לי על שיפור דרמטי באיכות חייהם. הכאבים פוחתים, התנועה הופכת לקלה וחופשית יותר, והם מגלים מחדש את ההנאה שבתנועה. המחקר המדעי, כמובן, תומך גם כאן. מחקרים רבים הראו כי תרגול טאי צ'י משפר את הגמישות, את טווחי התנועה ואת כוח השרירים בקרב קשישים [8, 9]. מחקר מ-2017 מצא כי טאי צ'י בסגנון יאנג שיפר את גמישות השרירים והשלד בקרב נשים מבוגרות [10]. מחקרים אחרים הראו יעילות בהפחתת כאבים ושיפור התפקוד בקרב אנשים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית. אך מעבר לשיפור הפיזי, הטאי צ'י מעניק לנו משהו נוסף, חשוב לא פחות: הוא מחזיר לנו את האמון בגוף שלנו. אחד המשפטים שחוזרים אצלנו בקליניקה לאריכות ימים היא ״אני מרגיש/ה שהגוף שלי בוגד בי״ וזה באמת לא מחויב למציאות הזקנה איננה מחלה, אך עלינו לדעת לבנות את תוכנית האימונים ושגרת הבריאות השומרת על תפקוד מיטבי גם בגיל השלישי.

סיכום תרגול טאי צ'י צ'ואן בגיל הזהב: הדרך לחיים בריאים מתחילה בתנועה

במאמר זה על למה תרגול טאי צ'י , ניסיתי לשפוך אור על שלוש סיבות מרכזיות, מגובות במדע, שבזכותן תרגול טאי צ'י הוא כלי כה חיוני ומועיל לגיל הזהב. ראינו כיצד התרגול העדין והעוצמתי הזה יכול לסייע במניעת נפילות, בשיפור היכולות הקוגניטיביות ושמירה על גמישות וטווחי תנועה. אך מעבר לכל אלה, אני מאמין שתרגול טאי צ'י הוא מתנה לנשמה. הוא מלמד אותנו סבלנות, קבלה עצמית, ושקט פנימי. הוא מחבר אותנו לעצמנו, לסביבה וליקום כולו.

אני רואה שליחות בהפצת הידע היקר מפז הזה, ומאמין בכל לבי שכל אחד ואחת יכולים למצוא בתרגול יאנג סטייל טאי צ'י את הדרך לבריאות איתנה בגוף ובנפש. אז אם אתם מחפשים דרך לשפר את איכות חייכם, להרגיש חיוניים יותר, ולהתחבר לעצמכם בצורה עמוקה יותר, אני מזמין אתכם להתחיל לתרגל טאי צ'י. הדרך אולי נראית ארוכה, אך כל מסע מתחיל בצעד אחד קטן. ואין רגע טוב יותר להתחיל במסע הזה מעכשיו.

שלכם כתמיד אמיר פרלמן

מקורות למאמר טאי צ'י צ'ואן לגיל הזהב המדריך המלא:

[1] Logghe, I. H. J., Verhagen, A. P., Rademaker, A. C. H. J., Bierma-Zeinstra, S. M. A., van Rossum, E., & Koes, B. W. (2010). The effects of Tai Chi on fall prevention, fear of falling and balance in older people: a meta-analysis. Preventive Medicine, 51(3-4), 222–227. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0091743510002306

[2] Hu, Y. N., Chung, Y. J., Yu, H. K., Chen, Y. C., & Tsai, C. T. (2016). Effect of Tai Chi exercise on fall prevention in older adults: systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. International Journal of Gerontology, 10(3), 131–136. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1873959816300746

[3] Tai Chi for fall prevention and balance improvement in older adults. (2023). PMC. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10509476/

[4] A sharper mind: tai chi can improve cognitive function. (2024). Harvard Health. https://www.health.harvard.edu/mind-and-mood/a-sharper-mind-tai-chi-can-improve-cognitive-function

[5] Tai chi, especially an enhanced version, may improve cognition in older adults with memory problems. (2024). National Institute on Aging. https://www.nia.nih.gov/news/tai-chi-especially-enhanced-version-may-improve-cognition-older-adults-memory-problems

[6] Effects of Tai Chi Chuan on Cognitive Function in Adults 60 Years or Older. (2023). JAMA Network Open. https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2803247

[7] Effects of Tai Chi on working memory in older adults. (2023). Frontiers in Aging Neuroscience. https://www.frontiersin.org/journals/aging-neuroscience/articles/10.3389/fnagi.2023.1206891/full

[8] Hong, Y., Li, J. X., & Robinson, P. D. (2000). Balance control, flexibility, and cardiorespiratory fitness among older Tai Chi practitioners. British Journal of Sports Medicine, 34(1), 29–34. https://bjsm.bmj.com/content/34/1/29.abstract

[9] Lan, C., Lai, J. S., Wong, M. K., & Yu, M. L. (1996). Cardiorespiratory function, flexibility, and body composition among geriatric Tai Chi Chuan practitioners. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 77(6), 612–616. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0003999396903056

[10] Zou, L., Wang, C., Tian, Z., Wang, H., & Shu, Y. (2017). Effect of Yang-style Tai Chi on gait parameters and musculoskeletal flexibility in healthy Chinese older women. Sports, 5(3), 52. https://www.mdpi.com/2075-4663/5/3/52

הפוסט טאי צ'י לגיל השלישי הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

טאי צ'י צ'ואן, אמנות הלחימה הפנימית הסינית העתיקה, מהווה אחד מהאוצרות התרבותיים החשובים ביותר של התרבות הסינית. אמנות מופלאה זו, המשלבת תנועות זורמות ועדינות עם עקרונות פילוסופיים עמוקים, זוכה כיום להכרה עולמית כשיטה יעילה לריפוי הגוף ושמירת האיזון הפנימי בין גוף לנפש. בלב ההיסטוריה של הטאי צ'י צ'ואן עומדת דמותו האגדית של צ'אנג סאן פנג, הנזיר הדאואיסטי שלפי המסורת המקומית המציא את אמנות הלחימה הייחודית הזו במאה ה-12.

טאי צ'י צ'ואן, הנה אומנות של התנועה המייצגת הרבה יותר מאשר עוד אמנות לחימה סינית. זוהי פילוסופיה חיה המתבטאת בתנועה, מערכת חשיבה המבוססת על עקרונות הדאואיזם העתיק ותורת יין ויאנג. האמנות הזו מלמדת אותנו על האיזון בין כוחות מנוגדים, על הכוח הטמון ברכות ועל החשיבות של הזרימה הטבעית בחיים.

במאמר זה נצא למסע מרתק אל תולדות הטאי צ'י צ'ואן, נכיר את דמותו המסתורית של צ'אנג סאן פנג, נחקור את ההיסטוריה המורכבת של אמנות זו, נבחן את הסגנונות השונים שהשפיעו על התפתחות השיטה ונעמיק בהבנת הפילוסופיה העמוקה העומדת בבסיסה. נגלה כיצד אמנות לחימה עתיקה זו הפכה לתרגול בריאות פופולרי ברחבי העולם, ומה ניתן ללמוד ממנה על האיזון וההרמוניה בחיים המודרניים.

צ'אנג סאן פנג – חייו ואישיותו

דמותו של צ'אנג סאן פנג (張三丰) עטופה במסתורין ובאגדות, והיא מהווה נקודת מפגש מרתקת בין היסטוריה למיתולוגיה. הנזיר הדאואיסטי האגדי, שחי לפי המסורות השונות במאה ה-12 או ה-13, נחשב לא רק לממציא הטאי צ'י צ'ואן אלא גם לאחד מהדמויות הרוחניות החשובות ביותר בתרבות הסינית.

קיימות מחלוקות היסטוריות משמעותיות לגבי מקום לידתו ואפילו לגבי תקופת חייו של צ'אנג סאן פנג. לפי "היסטוריה של מינג", המקור ההיסטורי החשוב ביותר, הוא נולד בליאונינג בסוף תקופת שושלת סונג וחי עד גיל 212 שנה. התיעוד במנזר וודאנד גורס כי הוא הגיע לשהות שם את החורף האחרון ונפרד מגופו בהיותו בן 170 שנה.  כך או כך צ׳אנג סאן פנג ללא ספק האריך ימים בבריאות ויכולות פיזיולוגיות יוצאות דופן בכל קנה מידה.

צ'אנג סאן פנג קיבל השכלה מקיפה ומגוונת החל מאמנויות לחימה של מנזר שאולין דרך לימוד משנתם של קונפוציוס ודאואיזם ברוח לאו דזה, ועד צ׳אן זן בודהיזם על פי משנתו של דא מו. בתקופת שלטונו של הקיסר שיזו בשושלת יואן, הוא מונה כמועמד לשירות האזרחי וכיהן כמושל מחוז בולינג באזור דינגג'ו הנוכחי. עם זאת, חייו לקחו תפנית דרמטית כאשר החליט לדחות את השירות הממשלתי ולחלק את רכושו לבני משפחתו.

המעבר לחיי נזירות דאואיסטית סימן את תחילת הפרק החשוב ביותר בחייו של צ'אנג סאן פנג. הוא נדד ברחבי סין וחי כנזיר מתבודד, בילה שנים בהר הואה לפני שהתיישב סופית בהרי וודאנג המפורסמים. הרי וודאנג, הנחשבים למקום קדוש בדאואיזם, הפכו לבית הרוחני שלו ולמקום בו פיתח את תורתו הייחודית.

האגדות המקיפות את צ'אנג סאן פנג מתארות אותו כדמות בעלת כוחות על-טבעיים וחוכמה עמוקה.

ההיסטוריה של טאי צ'י צ'ואן

ההיסטוריה של הטאי צ'י צ'ואן משתרעת על פני מאות שנים ומשלבת אלמנטים של מיתולוגיה, פילוסופיה ואמנויות לחימה מעשיות. השורשים הפילוסופיים של האמנות הזו נטועים עמוק בתרבות הסינית העתיקה, כאשר המונח "טאי צ'י" עצמו מופיע לראשונה ב"ספר התמורות" (יי ג'ינג) לפני יותר מ-3,000 שנה בתקופת שושלת ג'ו. למעשה טאי צ'י הנה ביטוי בתנועה של שמונה הטריגרמות מספר התמורות המסמלות איכויות או כוחות באמצעותם הטבע, העולם סביבנו ואף אנו בני האדם מתקיימים. סמל הטאי צ'י המוכר של יין ויאנג מסמל את ההרמוניה המושגת באמצעות שני הניגודים. ניגודים אלו מקיימים יחסים תומכים, משלימים ולמעשה מקנים משמעות האחד לשני. הפכים אלו הקיימים בכל דבר, הם ״הכלי״ באמצעותו הטבע שואף לאיזון.

המסורת מייחסת את המצאת הטאי צ'י צ'ואן לנזיר הדאואיסטי צ'אנג סאן פנג, אך ההיסטוריה המדויקת כנראה מורכבת יותר. לפי האגדה הפופולרית ביותר, צ'אנג סאן פנג קיבל השראה ליצירת האמנות כאשר צפה בקרב בין נחש לציפור. הנחש, במקום להתנגד ישירות להתקפות הציפור, נשאר דומם וערני, זז בתנועות זורמות ונמנע מהפגיעות עד שמצא את הרגע המתאים לתקוף. התצפית הזו השרתה עליו ליצור סט של 80 תנועות טאי צ'י המבוססות על עקרונות הגמישות, הזרימה והתזמון המושלם.

עם זאת נציין כי, המחקר ההיסטורי המודרני מצביע על מקורות מורכבים יותר. צ'ן וואנגטינג (1600-1680), שומר מלכותי מכפר צ'ן במחוז הנאן, נחשב היום לדמות ההיסטורית החשובה ביותר בפיתוח הטאי צ'י צ'ואן כפי שאנו מכירים אותו כיום. בשנות ה-1670, לאחר פרישתו מהצבא, פיתח צ'ן וואנגטינג מספר רצפי טאי צ'י שכללו את ה"מסגרת הישנה" (הסגנון הקלאסי של צ'ן). צ'ן וואנגטינג הושפע מאוד מבתי ספר שונים ללחימה, במיוחד מתורתו של הגנרל צ'י ג'י גואנג מהצבא הקיסרי. צ'י ג'י גואנג כתב ספר לימוד חשוב על לחימה בסגנון  צבאי בשם "אגרוף ב-32 צורות", שהשפיע רבות על פיתוח הטכניקות. אולם החידוש המשמעותי ביותר של צ'ן וואנגטינג היה שילוב טכניקות עתיקות של דאו יין (צ'י קונג בגרסתו הקדומה) באמנות הלחימה שלו.

מאז ימיו של צ'ן וואנגטינג, הטאי צ'י צ'ואן התפתח לארבעה סגנונות עיקריים, כל אחד עם מאפיינים ייחודיים:

סגנון צ'ן הוא הסגנון הקדום ביותר והמקורי, המאופיין בשילוב של תנועות איטיות וזורמות עם פרצי כוח נפיץ ותנועות ספירליות. זהו הסגנון הקשה והתובעני ביותר פיזית, הכולל עמידות נמוכות ותנועות מורכבות.

סגנון יאנג, שפותח על ידי יאנג לו-צ'אן (1799-1872), הוא הסגנון הפופולרי ביותר כיום. יאנג למד את הטאי צ'י צ'ואן מכפר צ'ן, אך שינה אותו ועשה שימוש בתנועות עדינות וקטנות. שני בניו הם שיצרו את הפיצול בין יאנג סטייל אפקטיבי ולוחמני ליאנג סטייל בעל תנועות גדולות ואיטיות יותר. יאנג באן הו הבן הגדול היה לוחם עשוי ללא חת ולא הרבה ללמד, לעומתו הבן הצעיר יאנג ג׳יאנג הו היה זה שהוציא את הסגנון שנועד לשם בריאות ומתורגל באופן איטי, בעמידות גבוהות יותר וברבות השנים זה מה שהפך אותו למתאים יותר לקהל רחב. סגנון זה הוא הפופולרי ביותר בעולם ובמערב הוא נחקר ונמצא יעיל כדרך לשמירת הבריאות ואף לטיפול בקשת רחבה של אתגרי בריאות.

סגנון וו התפתח מסגנונות יאנג וצ'ן ומאופיין בתנועות קומפקטיות ודגש על המבנה הפנימי.

סגנון האו (וו/האו) נוצר על ידי וו יושינג (1812-1880) ומבוסס על סגנונות צ'ן ויאנג, עם דגש על עקרונות פנימיים ותנועות קטנות ומדויקות.

סגנון סאן הוא הסגנון החדש ביותר, שפותח על ידי סאן לוטאנג בתחילת המאה ה-20. הוא משלב אלמנטים מהטאי צ'י צ'ואן עם אמנויות לחימה פנימיות אחרות .

הסגנונות שהשפיעו על טאי צ'י צ'ואן

הטאי צ'י צ'ואן לא נוצר בחלל ריק, אלא התפתח כתוצאה מהשפעות רבות ומגוונות מאמנויות לחימה, פילוסופיות ותרגולים רוחניים שקדמו לו. הבנת ההשפעות הללו חיונית להבנה מעמיקה של האמנות ושל העקרונות העומדים בבסיסה.

אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר על הטאי צ'י צ'ואן הגיעה מהמסורת הדאואיסטית והבודהיסטית של אמנויות לחימה שהתפתחו במנזרים. הרי וודאנג, שאולין ומקדש אלף השנים בהנאן היו מרכזים חשובים לפיתוח טכניקות לחימה שהדגישו עקרונות רוחניים ומנטליים לצד הכישורים הפיזיים. המנזרים הללו פיתחו גישות ייחודיות המשלבות מדיטציה, תרגילי נשימה ואמנויות לחימה למערכת אחת מקיפה.

הטאי צ'י צ'ואן שייך לקבוצה הידועה בשם "אמנויות הלחימה הפנימיות" (נייג'יה), בניגוד ל"אמנויות הלחימה החיצוניות" (ווייג'יה) כמו שאולין קונג פו. ההבחנה הזו, שהוצגה לראשונה במאמרו של הואנג זונגשי "כתובת מצבה לוואנג ג'נגנאן" משנת 1669, מדגישה את ההבדל בין גישות המתמקדות בכוח פיזי וטכניקות חיצוניות לבין אלה המדגישות פיתוח כוח פנימי, איזון ורוך.

השפעה מכרעת נוספת הגיעה מתרגולי הצ'י קונג העתיקים. הצ'י קונג, שפירושו המילולי "עבודת אנרגיה", כולל תרגילי נשימה, מדיטציה ותנועות עדינות המיועדים לטיפוח ולהכוונת האנרגיה הפנימית (צ'י). הטאי צ'י צ'ואן אימץ רבים מהעקרונות הללו, במיוחד את הדגש על נשימה עמוקה ואיטית, תנועות זורמות ורציפות, והקשר בין כוונה מנטלית לתנועה פיזית.

תרגולי הדאויין והטונה, שהוזכרו קודם לכן, היוו השפעה ישירה על פיתוח הטאי צ'י צ'ואן. דאויין כולל תרגילי מתיחה ותנועה המיועדים להכוונת זרימת האנרגיה בגוף, בעוד טונה מתמקד בטכניקות נשימה מתקדמות. שני התרגולים הללו תרמו לפיתוח הגישה הייחודית של הטאי צ'י צ'ואן לתיאום בין נשימה, תנועה וכוונה מנטלית.

מבחינה צבאית ומעשית, הטאי צ'י צ'ואן הושפע מאמנויות לחימה מסורתיות שפותחו לצרכים צבאיים. הגנרל צ'י ג'יגואנג, שחי במאה ה-16, פיתח מערכת של 32 צורות אגרוף שהשפיעה רבות על צ'ן וואנגטינג. הטכניקות הללו כללו עקרונות טקטיים מתקדמים, שימוש יעיל בכוח והבנה עמוקה של מכניקת הגוף האנושי בקרב.

הרפואה הסינית המסורתית תרמה גם היא להתפתחות הטאי צ'י צ'ואן. תורת המרידיאנים (ערוצי האנרגיה בגוף), עקרונות איזון יין ויאנג, ותורת חמשת היסודות השפיעו על פיתוח התנועות והעקרונות הפילוסופיים של האמנות. הטאי צ'י צ'ואן אומץ לא רק כאמנות לחימה אלא גם כשיטה לשמירה על הבריאות וטיפול במחלות.

השפעה נוספת הגיעה מאמנויות לחימה מקומיות שהתפתחו באזורים שונים של סין. כל אזור פיתח טכניקות ייחודיות המותאמות לתנאים המקומיים, לאופי התושבים ולאיומים הספציפיים שעמדו בפניהם. הטאי צ'י צ'ואן ספג השפעות מאמנויות לחימה אזוריות אלה ושילב אותן במסגרת פילוסופית אחידה.

חשוב לציין שההשפעות על הטאי צ'י צ'ואן לא הגיעו רק מאמנויות לחימה. תרגולי ריקוד מסורתיים, תרגילי התעמלות עתיקים, ואפילו תנועות שמקורן בחקלאות ובעבודות יומיומיות תרמו לפיתוח הרפרטואר העשיר של תנועות הטאי צ'י צ'ואן. גישה הוליסטית זו יצרה אמנות לחימה ייחודית המשלבת יעילות קרבית עם יתרונות בריאותיים ופיתוח רוחני.

פילוסופיה של טאי צ'י צ'ואן

הפילוסופיה העומדת בבסיס הטאי צ'י צ'ואן מהווה את הלב הפועם של האמנות הזו ומבדילה אותה מאמנויות לחימה אחרות. זוהי פילוסופיה מורכבת ועמוקה המבוססת על עקרונות הדאואיזם העתיק ומשלבת תפיסות קוסמיות עם יישום מעשי בתנועה ובחיים היומיומיים.

העיקרון המרכזי בפילוסופיה של הטאי צ'י צ'ואן הוא תורת יין ויאנג. יין ויאנג מייצגים שני כוחות קוסמיים מנוגדים אך משלימים לחלוטין, הפועלים ביחסים של איזון תמידי. יין מסמל את הרך, הגמיש, הנכנע והנשי, בעוד יאנג מייצג את הקשה, הנוקשה והגברי. בטאי צ'י צ'ואן, העיקרון הזה מתבטא בשילוב הרמוני בין תנועות איטיות ורכות לבין רגעים של כוח נפיץ ומהיר.

הבנת יין ויאנג בטאי צ'י צ'ואן חורגת מהבנה פשטנית של ניגודים. זהו עיקרון דינמי המלמד שכל דבר מכיל בתוכו את זרעי הניגוד שלו, ושהשינוי הוא חוק הטבע היסודי. במהלך תרגול הטאי צ'י צ'ואן, המתרגל לומד לזהות ולעבוד עם המעברים הללו, לפתח רגישות לשינויים הדקים באנרגיה ולהגיב בהתאם.

עיקרון נוסף חשוב הוא וו ווי (無為), שפירושו "פעולה ללא מאמץ" או "אי-פעולה". זהו לא עיקרון של פסיביות, אלא של פעולה טבעית וספונטנית המתבצעת ללא כפייה או מאמץ מיותר.  וו ווי מתבטא בתנועות זורמות וטבעיות, בשימוש במינימום כוח לקבלת מקסימום יעילות, ובתגובה האינטואיטיבית לפעולות היריב או לשינויים בסביבה.

הקונספט של צ'י (氣), או בהגדרה יותר מערבית ומדעית ביו אנרגיה, עומד במרכז הפילוסופיה של הטאי צ'י צ'ואן. צ'י נתפס ככוח החיים הבסיסי הזורם בכל הדברים ומחבר בין הגוף, הנפש והרוח. המטרה של התרגול היא לטפח ולאזן את זרימת הצ'י בגוף.דבר שמושג באמצעות שילוב של תנועה מודעת, נשימה מכוונת ועבודה תודעתית.

עיקרון מרכזי נוסף הוא שהרכות מנצחת את הנוקשות (柔克剛). עיקרון זה מלמד שרכות, גמישות ויכולת הסתגלות יכולות להתגבר על כוח גולמי וקשיחות באמצעות מציאת הזווית הנכונה המקנה יתרון ותנועה עם היריב בטיימינג הנכון. במונחים מעשיים, זה אומר שאמני טאי צ'י צ'ואן לומדים כיצד להשתמש בכוחו של היריב נגדו, ולהפוך הגנה להתקפה.

הפילוסופיה של הטאי צ'י צ'ואן מדגישה גם את החשיבות של איזון בין גוף ונפש. התרגול אינו מתמקד רק בפיתוח כוח פיזי או טכניקות לחימה, אלא בפיתוח הרמוני של כל היבטי החיים. ובעיקר פיתוח מודעות עצמית, שליטה רגשית, בהירות מנטלית ורגישות לסביבה.

עיקרון נוסף חשוב הוא הקשר לטבע ולדרך הטבע, הטאי צ'י צ'ואן רואה את האדם כחלק בלתי נפרד מהטבע ומלמד להתאים את הפעולות לקצבים הטבעיים. זה מתבטא בתנועות המקבלות השראה מהכוחות המניעים את הטבע, מתוך תפיסת עולם דאואיסטית הגורסת שהאדם הוא חלק ממערכת גדולה יותר וככל שהוא מתקרב לטבע כך הוא מתקרב לעצמו.

לבסוף, הפילוסופיה של הטאי צ'י צ'ואן מדגישה את החשיבות של תרגול מתמיד ופיתוח הדרגתי. זוהי דרך חיים ולא רק תרגול פיזי, הדורשת סבלנות, התמדה ונכונות ללמוד ולהתפתח לאורך כל החיים. המטרה הסופית אינה שליטה בטכניקות לחימה בלבד, אלא השגת הרמוניה פנימית, בריאות מיטבית ואיזון בכל היבטי החיים.

סיכום

דמותו של צ'אנג סאן פנג והמורשת שהותיר אחריו ממשיכים להשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם עד היום. אף שהגבול בין היסטוריה לאגדה בסיפור חייו נותר מטושטש, אין ספק שהטאי צ'י צ'ואן שהוא לכאורה יצר הפך לאחד מהאוצרות התרבותיים החשובים ביותר של האנושות.

הטאי צ'י צ'ואן מייצג יותר מאשר אמנות לחימה או תרגול בריאות. זוהי פילוסופיה חיה המלמדת אותנו על האיזון, ההרמוניה והחוכמה הטמונה בגמישות. בעולם המודרני, המאופיין בקצב חיים מהיר ולחץ מתמיד, העקרונות של הטאי צ'י צ'ואן מציעים דרך חלופית לחיים מאוזנים ובריאים יותר.

המורשת הפילוסופית של צ'אנג סאן פנג, המשלבת חוכמה דאואיסטית עתיקה עם יישום מעשי, ממשיכה להיות רלוונטית ומועילה. העקרונות של וו ווי, איזון יין ויאנג, והרכות המנצחת את הנוקשות רלוונטיים לא רק בתרגול לשם בריאות או באומנות לחימה אלא גם בהתמודדות עם אתגרי החיים היומיומיים.

כיום, כאשר אמנות הלחימה הרכה טאי צ'י צ'ואן מתורגל על ידי מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, חשוב לזכור את השורשים העמוקים. צ'אנג סאן פנג, בין אם היה דמות היסטורית ממשית או סמל מיתולוגי, מייצג את השאיפה האנושית להבנה מעמיקה של העולם סביבנו ומתוך כך הבנה מעמיקה וחיבור פנימה לעצמנו. המסר שלו, המועבר דרך הטאי צ'י צ'ואן, ממשיך להדהד ולהשפיע, ומזמין כל אחד מאיתנו לגלות את הכוח הטמון ברכות, את העוצמה הפנימית השקטה הנבנית עם השנים באמצעות התרגול.

המאמר מוגש מאת
אמיר פרלמן מייסד מדיקל צ'י קונג ישראל
מורה בקורס מדריכי טאי צ'י יאנג סטייל

אם המאמר העשיר אתכם ותרצו לקבל עדכונים ומאמרים נוספים מדי חודש לחצו כאן להצטרפות לניוזלטר שלנו

הפוסט המצאת הטאי צ'י צ'ואן הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

ברוב בתי הספר מקובל לתרגל פושינג הנדס בזוגות, זהו תרגול המכונה בשפה שלנו ״פושינג הנדס חמש פינות״ באנגלית five corners pushing hands. חמש הפינות הן מותן ימין , מותן שמאל, כתף ימים ,כתף שמאל והפנים או הראש. אלה הכיוונים אליהם ניתן לדחוף או לתקוף באמצעות הידיים באופן טבעי ואינטואיטיבי. לכל כיוון יש מענה המגלגל את כוח היריב עד לזווית ממנה ניתן לנטרל ואף לפתוח פתח בהגנת היריב על מנת לתקוף חזרה.

שיטה זי היא לחלוטין היסודות ללימוד אומנות הפושינג הנדס ולכן, אף אצלנו בקורסים אנו נוהגים להתחיל משיטה זו המהווה בסיס טוב. אולם חשוב לדעת כי השלמה לצורת תרגול זו היא שיטת הפושינג הנדס העוקבת אחר תבנית סמל הטאי צ'י, מתחילים בלימוד מיומנות זה בעבודה לבד על מנת לרכוש את תנועה הנכונה. במאמר זה נציע הסבר שיסייע לכל אחד ואחת מכם לרכוש מיומנות זו מסבירה רבות מהתנועות מתוך הפורום ברמת גודל תנועה האפקטיבי, הנעת תנועה מהאגן אל הידיים ועוד לכן מיומנות זו תורמת הרבה גם לביצוע מדויק של הפורום עצמו וגם לצורך עבודה חופשית בזוגות בהמשך הדרך.

פושינג הנדס בתבנית סמל הטאי צ’י הנחיות לתרגול סולו

התרגיל מבוצע כאשר יד אחת מובילה פעם ימין ופעם שמאל והשנייה תומכת ומגינה. בתרגול סולו המתרגל עומד במקום ומצייר את הציור שלפניכם. יש כמה דרכים לתרגל כאשר בגדול כיוון השעון נחשב ליאנג והיפוכו ליין. התנועה מתחילה לכיוון נגדי, קרי – יד ימין מתחילה תנועה לשמאל, ולהפך. אפשר להתחיל מהשמינייה ואפשר להתחיל מהעיגול החיצון. שתי הדרכים אפשריות ואף אחת מהן איננה טעות. נסו לצייר את הסמל בקטן ובגדול, במאונך ובמאוזן. בשלב הראשון, התרכזו בתנועת היד. לאחר שהדבר יעלה בידכם בקלות, נסו ליזום את התנועה כולה מהאגן ולא מהידיים. רק לאחר שהצלחנו בכך, ננסה לתרגל בזוגות.

באיור העליון נראה חצים המכוונים לעבודה הנחשבת יאנג בו התנועה בתבנית סמל הטאי צ'י מבוצעת עם כיוון השעון, באיור התחתון נראה חצים המכוונים לעבודה הנחשבת יין נגד כיוון השעון.

נציין כי בתרגול בתבנית סמל הטאי ג'י במעגל יאנג נכון לראות את נקודת ההתחלה מלמטה – יאנג עולה ליין, ובתרגול מעגל יין נתחיל מלמעלה למטה – יין יורד ליאנג. הסדר המקובל בלימוד יהיה לרכוש מיומנות על מעגל יאנג ורק לאחר מכן מתחילים ללמוד ולתרגל מעגל יין.

רק לאחר שהפנמנו את העבודה כתרגול סולו נכון להתחיל עבודה בזוגות. מיומנות זו תשלים את עבודתה פושינג הנדס הבסיסי ותהפוך את התרגול להרבה יותר ״פתוח״ היכולות הנבנות עם הזמן יובילו לתרגול חופשי free sparing. ושם הכיף האמיתי מתחיל באמת.

אומנות זו חשובה לא רק למי שמבקש לפתוח צוהר לפן של אומנות הלחימה הרכה אלא גם למי שמבקש לפתח את היכולת להבין באמצעות מגע את הכוונה, הצורך או הרצון של האחר. ויהיה זה היריב, מטופל/ת בקליניקה או בן/בת הזוג. יכולתנו לקרוא את כוונת האדם שמולנו הופכת אותנו לאנשים מפותחים יותר.

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מייסד המכללה הישראלית לאמנויות פנימיות

הפוסט פושינג הנדס בתבנית סמל הטאי צ’י הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

אחת המיומנויות המופלאות ביותר בעולם הטאי צ’י הנה טאי צ’י פושינג הנדס. פושינג הנדס זו אומנות של קשב בידיים, קריאה של כוונת היריב דרכה נוכל להכיל את הכוח המופעל לכיווננו ולהשתמש בו על מנת ליצור מצבים להתקפה, לבריחים – צ’ינה או להתלות – שוואי ג’יאו.

אומנות הפושינג הנדס איננה ייחודית רק לאמני טאי צ’י אלא מהווה חלק משמעותי גם באומנויות לחימה רכות נוספות כגון, העגור הלבן בסגנון שאולין, ווינג צ’ון ועוד. ובכל זאת טאי צ’י פושינג הנדס נחשבת למיומנות המורכבת ביותר, מדוע? משום שהיא נעשית תמיד ללא הפעלת כוח נגדי. אמן טאי צ’י מיומן ידע להוביל את יריבו לתוך ״מלכודת דבש״ תוך שהיריב משוכנע שהוא חזק ומצליח עוד רגע לנצח, כך הוא נעשה נחוש ומתוך בטחון יוצא להתקפה. הכוח אותו הוא מפעיל בהתקפה זה הכוח שישמש את אמן הטאי צ’י להכניעו.

לימוד טאי צ’י פושינג הנדס אורך שנים, למרות שהעקרונות פשוטים למדי להבנה, ההפנמה ורכישת ההרגלים הנכונים עד שאלו משתרשים והופכים לטבע שני לוקחת בדרך כלל בין שלוש לחמש שנות אימון.

מניסיוני כמורה וכמתרגל הדבר החשוב ביותר זה למצוא פרטנר לתרגול וליזום מעבר למפגשים בקורס שיגרה שבועית בה לפחות שעתיים בשבוע מוקדשות לתרגול משותף של פושינג הנדס.

האם ניתן להתאמן על פושינג הנדס לבד?

למרות שזוהי מיומנות המתורגמת עם בן או בת זוג יש הרבה דרכים לשפר את המיומנות בעבודה לבד. העבודה על שימוש נכון בקשת הגב העליונה קשת החזה – Da Zuei מסייעת להפנים התנועה נכונה עם כתפיים משוחררות וללא עצירה של הצ,י הנגרמת עקב מתח ומאמץ בכתפיים. עבודה מול הצל של עצמנו בדומה לאימוני אגרוף מול הצל של עצמנו Shadow Boxing מלמד התנועה מידתית שאינה חורגת מגבולות ה״מסגרת״ השטח אותו אנו חייבים לכסות על מנת להגן על עצמנו. רכישת שתי המיומנויות הללו יהוו יתרון משמעותי בבואנו לתרגל עם פרטנר בתרגול זוגות.

מדוע רכישת המיומנות עבור מטפלים היא כה משמעותית?

עם הזמן מיומנותו של אמן טאי צ’י מתפתחת ומגיעה באמת ליכולת של הקשב בידיים. כך מתפתחת גם יכולתו לסרוק אנרגטית ולזהות דפוס שאינו תקין במערכת הערוצים האנרגטיים והמרידיאנים של מטופל.

היכולות הנלמדות בתרגול טאי צ’י פושינג הנדס מתרגמות את עצמן היטב ליכולת כמטפל ברפואה אנרגטית, טיפולי מגע ואקופרסורה. מסיבה זו אנו מתחילים להתנסות בפודינג הנדס ולרכוש את הבסיס למיומנות זו כבר בשנה הראשונה במסגרת קורס מדריכי צ’י קונג וטאי צ’י, אצלנו במכללה הישראלית לאומנויות פנימיות. גם עבור מי שאינו מתכוון להשלים את מסלול ההכשרה הרב שנתי ולעבור מבחן הסמכה של מדריכי טאי צ’י, מהמיומנות הבסיסית של פושינג הנדס נרכוש כישורים מאוד חשובים.  מה גם שעוד לא הבשילה לכדי אפקטיביות כחלק מהארסנל של טאי צ’י כאומנות לחימה עשויה לשרת אותו היטב אם בכוונתו להיות מטפל בצ’י קונג רפואי.

הפוסט טאי צ’י פושינג הנדס הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

טאי צ'י צ'ינה האס בשרוול של כל לוחם טאי צ'י שיכול להכניע יריב ללא שימוש בכוח ולהפוך הגנה להתקפה using defence  for offence, זוהי מיומנות אותה למדתי ממורי מאסטר יאנג שהיה אולי המורה בהא הידיעה ששלט במיומנות הצ'ינה גם בשיטה של נזירי שאולין וכמובן טאי צ'י צ'ינה  בדרכו של יאנג באן הו. את תלמידי אני מלמד בסיס לאפליקציות על מנת להשיג הבנה אמיתית של התנועות גם בפורם המסורתי הארוך וגם מתוך הפושינג הנדס. במסגרת הקורס טאי צ'י המטרה היא דיוק התנועות בפורם, ביצוע מידתי ונכון של ההגנות בפושינג הנדס. עבור מי שחפץ ללמוד צ'ינה ברמה גבוהה שתשמש להגנה עצמית  אנחנו מקיימים מידי שנה סדנת צ'ינה המאפשרת תרגול בקבוצה קטנה תחת השגחה ולהתמחות באומנות הבריחים מעולם הטאי צ'י.

מה זה טאי צ'י צ'ינה

צ'ינה Chi-na הנה אומנות של בריחים ושימוש בנקודות תורפה, אם בלחיצה או מכה ישירה, המשמעות המילולית היא לתפוס ולשלוט. זוהי מיומנות של לחימה אפקטיבית מאוד בידי אדם מיומן. צ'ינה אינה ייחודית לטאי צ'י והיא קיימת במסורת של שאולין שנים רבות לפני המצאת הטאי צ'י צ'ואן ע״י צ'אנג סאן פנג. ובכל זאת ראוי לציין כי אפליקציות צ'ינה הנובעות מתוך טאי צ'י פושינג הנדס הן בעלות ייחוד בשל היותן מהירות, מפתיעות מאוד ועושות שימוש חכם בתנועת היריב על מנת להביאו לזווית ממנה ניתן ״לעקור את שורשו״ או  ליצור ״פרצות״ בהגנה אותן ניתן לנצל בנקל על מנת לתקוף ולהכריע את הקרב.

לרבות מתנועות הפורם טאי צ'י יש אפליקציה של צ'ינה, למעשה יש למעלה מ 400 אפליקציות של צ'ינה מתועדות ברשומותיהם של בתי הספר השונים לטאי צ'י. אם זאת נדיר מאוד למצוא אמני הלחימה שבאמת שולטים בארסנל כה רחב, וזאת משום שכל אפליקציה של צ'ינה דורשת חודשים רבים של אימון וחזרות אינספור בתרם תהפוך לזמינה ואפקטיבית בזמן בקרב.

להלן איור המדגים אפליקציית צ'ינה הנגזרת מתוך תנועת הצלפה בודדת – Single wip התנועה הזו חוזרת בפורם הארוך מספר רב של פעמים בקונסטלציות שונות.

הפוסט טאי צ'י צ'ינה להפוך הגנה להתקפה הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

קוֹנג פוּ סיני מוכר בעולם המערבי מאז שנות העשרים של המאה שעברה, ובמיוחד יצא שמו של מנזר שאוּלין, הידוע בנזירים לוחמים בעלי יכולות לחימה וירטואוזיות, מלבד יכולות תנועה יוצאות דופן נזירי שאולין ידועים גם בשל יכולתם לחשל את גופם לעמוד במשימות שנראות לאדם הסביר על-אנושיות.

המילה קונג פו (או גוֹנג פוּ כפי שנכון יותר לבטא) משמעה "הישג הדורש זמן רב ומאמץ". זוהי הגדרה רחבה למיומנות גבוהה שאינה בהכרח בתחום אומנויות הלחימה. כלומר לימוד קליגרפיה, נגינה או כל מיומנות אנושית נרכשת הדורשת השקעה רבה של זמן ומאמצים רבים ניתנת להגדרה כ-גונג פו.

כמו מנזרים רבים בסין, מנזר שאולין צבר עושר רב בצורת כלים נאים, פסלים וממון, ומכאן שנוצר הצורך בכח לחימה –  נזירים לוחמים –  שיגנו על המנזר ועל עושרו. פחות או יותר  עד שנת 500 לספירה, כל שיטות הלחימה של הנזירים הלוחמים היו בקטגוריה של אומנויות לחימה קשות: בין הסגנונות המוקדמים שפותחו במנזר אפשר למנות את סגנון האגרוף הארוך (Long Fist) וסגנון טפרי הנמר (Tiger's Claw).

השינוי, כאמור, מיוחס לדא מו, בודהידהרמה, שהוביל את מנזר שאולין להיות חוד החנית של אומנויות הלחימה הסיניות הרכות למשך מאות שנים. דא מו פיתח את השימוש בתודעה כדי להוביל צ'י ולהניע את הגוף באמצעותו. שתי הסדרות שהוא הותיר אחריו נחשבות עד היום לסדרות המתקדמות ביותר בעולם הצ'י קונג: יי ג'ין ג'ינג ושי סוּי ג'ינג, המתורגלות עד היום לשם אריכות ימים, בניה ואיזון של הגוף למיצוי הפוטנציאל הגלום בגוף האנושי. 

דא מו פיתח עבודה תודעתית ושליטה בצ'י המגן שהובילו להתפתחותן של טכניקות כגון חולצת הברזל (Iron Shirt) ופעמון הזהב (Golden Bell). שתיהן עושות שימוש בצ'י על מנת להפוך את גופו של הלוחם לבלתי פגיע גם במקומות הרגישים ביותר. איך זה קורה? בפועל, הלוחם מרכז את הצ'י המגן לנקודה ספציפית בגופו והצ'י המגן הוא זה שהופך את גופו לבלתי חדיר.

עד היום נזירים לוחמים מדגימים במופעי ראווה את היכולת לספוג מכות בלתי נתפסות בכל חלקי גופם, להפוך את חלקי גופם הרכים בלתי חדירים לחנית חדה או לחרב, לשבור סלעים עם ידיהם החשופות ועוד. 

תרגול פה ג'ין במנזר שאולין, ובעקבותיו גם במנזרים רבים אחרים, הפך לחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. הנזירים הלוחמים מתרגלים ומאמנים את גופם לשחרר כוח מתפרץ כאשר הגוף מוחזק ברכות וכל מפרקי הגוף משוחררים. גם אצל מורי, מאסטר יאנג, נהגנו לתרגל פה ג'ין מדי יום אחרי החימום ולפני ארוחת הבוקר. 

מתעניינים בלימודי טאי צ'י בקרו בעמוד הקורסים המתקיימים בפריסה ארצית לימודי צ'י קונג וטאי צ'י 
המכללה הישראלית לאומנויות פנימיות מרכזת תחתיה לימודי אומנויות לחימה רכות כגול טאי צ'י , לימודי צ'י קונג וניי גונג מדיטציות מעולם הצ'י קונג.

הפוסט התפתחות אומנויות הלחימה הרכות במנזר שאולין הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

מלבד התרגול של הפורם שלמעשה מייצג אפליקציות הגנה עצמית בידיים ריקות ישנה גם בטאי צ'י צ'ואן. כלי הנשק העיקריים הם המוט הארוך ושתי סוגי חרבות החרב הרחבה המכונה Saber והחרב הצרה והארוכה המכונה Long sword או בקהילת הוו שו הכללית חרב טאי צ'י Taiji Sword.

כל הפורמים (קאטות) של כלי נשק מעולם הטאי צ'י מושתתים על הפורם המסורתי הארוך, לכן התמחות בכלי נשק תמיד תהיה לקראת סיום מסלול  ההכשרה של כל תלמיד ובדרך כלל השנה הרביעית או החמישית יחשבו לזמן הנכון להתחיל לרכוש מיומנות בכלי נשק. על פי המסורת המקל הארוך נחשב אב לכל יתר כלי הנשק.  מי ששולט במוט ייטיב לשלוט גם בחרב.

כיום נפוצה דווקא הלימוד של החרב הארוכה בבתי הספר במזרח וכן בקהילת הטאי צ'י במערב. הפופולריות של החרב הארוכה נובעת בעיקר עקב האסתטיקה והקואורדינציה שהפורם עם החרב טאי צ'י מציעים.  ברוב בתי הספר התרגול נעשה כדרך לעבודה פנימית, באיטיות מדיטטיבית ולמעשה זהו ריקוד טקסי עם חרב

איפה לומדים לחימה עם מוט טאי צ'י

עבור מי שמתעניין בלימוד כלי נשק מעולם הטאי צ'י ואפליקציות של לחימה מעשית המכללה מקיימת שתי סדנאות טאי צ'י מידי שנה בהן אמיר פרלמן מעביר את היסודות ללחימה עם מוט טאי צ'י, וטאי צ'י צ'ינה, ידע מסורתי זה מנגיש את אומנות הלחימה שחבויה בפורם הארוך המסורתי. עבור רבים כלי הנשק הוא אמצעי לחימה כפשוטו ועבור אחרים כלי או אמצעי להתפתחות, האסטטיקה, הקואורדינציה והמשמעת העצמית הנרכשת מלימוד המיומנות עם מוט טאי צ'י או חרב בעלי ערך רב הרבה מעבר לפן הלוחמני.

אם תשאלו את אמיר תשובתו תהיה שהלחימה והרוחניות הולכים יד ביד  והאדם בעל הסגולה הנעלה הוא זה שיש בידיו את הכוח אולם הוא שולט בו ובדרך כלל אינו נדרש להשתמש בו כלל. ולמרות שהכוח לא נועד על מנת לעשות בו שימוש  יש הרבה מאוד אמת וחוכמת חיים באמירה המפורסמת, ״מוטב להיות לוחם בגינה מאשר גנן במלחמה״. 

הפוסט כלי נשק בעולם הטאי צ'י הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

יום הטאי צ'י הבינלאומי

מידי שנה בסופ״ש האחרון של אפריל מתקיים יום הטאי צ'י הבינלאומי, אצלנו מציינים יום מיוחד זה בחגיגה של צ'י קונג וטאי צ'י. ביום שישי מקיימת הרצאה מיוחדת לכבוד יום הטאי צ'י הבינלאומי של אמיר פרלמן  מייסד המכללה הישראלית לאומנויות פנימיות. את האירוע השנתי אנו מקיימים במרכז תאו הרצליה המהווה בית לשלוחת המרכז של המכללה ושם מתקיים קורס הכשרת מדריכי צ'י קונג וטאי צ'י רב שנתי. החל משנה זו אנו מקיימים תרגול פתוח לתושבי הדרום בשבת בבוקר בצוקים שם מוקם הריטריט סנטר הראשון בישראל ללימוד טאי צ'י, צ'י קונג וניי גונג. בעמוד זה תמצאו את כל הפרטים על אירועי יום הצ'י קונג והטאי צ'י.

תוכלו לקרוא על יום הטאי צ'י בהרצליה גם במאמר שפורסם על האירוע בשנה שעברה ולצפות בהרצאה של אמיר מיום הטאי צ'י 2021 שהועברה באודיטוריום במרכז תאו להלן מצרפים עבורכם את הוידאו של ההרצאה.

הפוסט יום הטאי צ'י הבינלאומי הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

טאי צ'י צ'ינה אמנות הבריחים בעולם הטאי צ'י

כמו באומנויות לחימה סיניות אחרות גם בטאי צ'י יש מסורת של טאי צ'י צ'ינה. לפני הכל נקדים ונסביר מה זה צ'ינה ומה זה אומר טאי צ'י צ'ינה. ארבעה מרכיבים חייבים להיות חלק מכל אומנות לחימה על מנת שהיא תהיה שלימה ואפקטיבית והם: בעיטות, שימוש בידיים לתקיפה, הטלות או הוצאת היריב משיווי משקל ובריחים או כפי שהסינים מכנים אומנות זו צ'ינה.

צ'ינה הנה חלק ממסורת הלחימה של לוחמי שאולין עוד מהמורשת של בודהידארמה. נמצא אותה בג'ודו, ג'יג'יטסו, נינג'יטסו ועוד. אז מה מייחד את הטאי צ'י צ'ינה? התשובה פשוטה, הבריחים נגזרים מתוך אמנות הפושינג הנדס. מתוך תנועות ההגנה או ההכלה של כוח היריב אנו מנצלים את התנועה ההגנתית באופיה כדי ליצור התקפה או כדי לשלוט ביריב ולהכניע אותו.

מורי מאסטר יאנג נהג לכנות את הכנעת היריב בדרך זו אקט של רחמים (an act of mercy) מדוע?  מפני שבדרך זו אנו יכולים לעצור את הקרב מבלי לפגוע ביריב דבר שהוא בלתי נמנע כאשר אנו מכים חזרה באמצעות הידיים או הרגליים.

צ'ינה נגזרת מתוך הקאטה הארוכה המסורתית

כאשר אנו רואים מתרגלי טאי צ'י מבצעים באיטיות מדיטטיבית את הקאטה המסורתית הארוכה קשה למתבונן להבחין בכל האפליקציות לחימה או הגנה עצמית החבויות בה. הלכה למעשה כמעט בכל תנועה בפורם יש גם אפליקציה של צ'ינה או בריח. לפעמים הבריח רק משמש על מנת ליצור ״פתח״ קרי מצב המהווה יתרון על מנת לתקוף. במקרים אחרים הבריח נועד לסיים את הקרב.

.יש מאות טכניקות בארסנל של טאי צ'י צ'ינה. האמת היא שאין אף מאסטר ששולט בכולן. אני אישית מיומן באולי עשרה אחוזים מהטכניקות אותן למדתי ממורי. באומרי מיומן המשמעות היא שאלה טכניקות שיושבות טוב בידיים ובעיניים עצומות נוכל לתפוס אותן מהאויר תוך כדי תנועה מהירה של לחימה. חשוב לכור כי צ'ינה יעילה אך ורק כאשר היא מפטיעה את היריב. כאשר אנחנו יודעים מה הבריח אותו היריב מנסה לעשות קל לשנות זווית ולנטרל את יעילותה.

כמובן שבעודנו לומדים טכניקה חשוב להתאמן לאט בזוגות, יש חשיבות רבה להבנת האנטומיה, מבנה המפרקים, הגידים והשרירים. למעשה לימוד ותרגול צ'ינה זהו אולי הדרך הטובה ביותר ללמוד אנטומיה אולי טיפה כואבת אך הידע מוטמע דרך הכאב באופן בלתי אמצעי. אציין כי כל עוד התרגול נעשה באופן זהיר ואחראי כמעט ואין פציעות והמתיחה למעשה מאוד מועילה למפרקים ולגידים.

התמונות מצד שמאל הן מתוך סמינר צ'ינה עם מאסטר יאנג במירנדה. את אומנות הטאי צ'י צ'ינה אנו מלמדים במסגרת השנה השלישית של הלימודים במסגרת קורס טאי צ'י להכשרת מורים של המכללה הישראלית לאומנויות פנימיות.

מידי שנה מתקיימות סדנאות עבור מתרגלים שמעבר לתרגול טאי צ'י לשם בריאות חשוב להם ללמוד ותרגל את אומנות הלחימה הרכה ולשמר את המסורת העתיקה של צ'אנג סאן פנג. טאי צ'י הנה אומנות לחימה אפקטיבית מאוד בידי אדם מיומן. לפרטים ולהרשמה לסדנת טאי צ'י צ'ינה הקרובה בקרו בעמוד הסדנאות צ'י קונג טאי צ'י וניי גונג באתר המכללה.

הפוסט טאי צ'י צ'ינה הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.

השפעת ספר התמורות והבא גואה על טאי צ'י

טאי צ'י והבא גואה קשורות בקשר בל יינתק. למעשה זו אינטרפרטציה בתנועה אנושית של שמונה הטריגרמות המכונות בא גואה. מאמר זה יסביר בקצרה מאין הגיע הבא גואה מהי למעשה ומה הקשר לתרגול טאי צ'י.

נתחיל מלציין כי לספר התמורות הנקרא בסינית אי צ'ינג I Ching  הייתה מיום מכ 1500 שנה לפנה״ס ועד היום הזה השפעה עצומה על התרבות הסינית על כל נגזרותיה, הפילוסופיה הסינית ואף אומנויות הלחימה הסיניות הרכות כגון, טאי צ'י ובא גואה זנג, הרפואה הסינית ולמעשה כמעט כל דבר בתרבות הסינית נוגע, נסמך או נקשר לספר התמורות.

צ'אנג סן פנג כפילוסוף דאואיסט ואמן לחימה שלמד כמה מסגנונות השאולין הדרומי. התעמק בלימוד הטריגרמות במסגרת לימודי הפילוסופיה הדאואיסטית ובשנות הארבעים המאוחרות לחייו הביא לעולם את החיבור המופלא שכנראה היה שמור לו מקדמת דנא הביטוי של הבא גואה כתנועה עם אפליקציה מעשית של אומנות לחימה.

למעשה מתוך התבוננות במהותה של כל טריגרמה מאסטר צ'אנג סאן פנג הציע פרשנות של מאפיין תנועה. שמונה מאפייני תנועה אלו מכונים בעולם הטאי צ'י שמונה שערים בסינית Ba Men.  בכל תנועה של הקאטה המסורתית הארוכה אנו נראה שילוב של כמה ממאפייני התנועה. ההתעמקות בטריגרמה והאיכות אותה היא מייצגת מאפשרת לאמן טאי צ'י הבנה מעמיקה של הפוטנציאל הגלום בכל תנועה ודיוק מירבי בביצוע.

כדי להבין את האיכויות הללו עליהן מבוססת התנועה נציע הסבר קצר על מערכת הטריגרמות המכונה בא גואה. המלך וון כאלף וחמש מאות שנה לפני הספירה. הוא כנראה המחבר המקורי של הטריגרמות או לכל הפחות מי שהוציא אותם לתודעה של הציבור הסיני הרחב. זוהי למעשה שפה של סמלים שנועדה ככלי להתבונן בטבע, ביקום ובאדם. השפה הסימבולית מסייעת למי שבקיא בה להבין את המהות של דבר בהווה מול המשתנה התמידי. הניסיון מלמד אותנו שהכל משתנה בין אם מדובר בחיי האדם, עונות השנה, התנועה הקוסמית וכולי. אולם אם נתבונן היטב נבחין כי גם לשינוי יש דפוס, דפוסים חוזרים עקרונות של צמיחה מול נסיגה, תנועה החוצה מול התכנסות וכולי.

שמונה שערים (מהויות או איכויות התנועה) של טאי צ'י כולם נקשרים בטריגרמה על שום האיכות אותה היא מייצגת. לשם דוגמה האש בסינית לי Li מיוצגת על ידי תנועת הדחיפה אן Ann והמים קאן מיוצגים על ידי תנועת הדחיסה (לחיצה) ג'י Ji. בעיני צ'אנג סאן פנג הגיע להישג מופלא, עומק הבנתו זה בדיוק מה שמעניק למתרגלי טאי צ'י את ההטבות הבריאותיות שכיום גם המדע המערבי מאשר באינספור מחקרי תצפית.

אני אישית לומד את ספר התמורות ומזה שנים מתבונן בהקשר בין הטריגרמות לתנועה. והדבר בהחלט מסייע לי להבין לעומק את אומנות הלחימה טאי צ'י, את טבען של התנועות, האיכויות שכל תנועה דורשת ממני כמתרגל. זו התבוננות הדורשת שנים והרבה סבלנות.  עצתי היא לחזור ולבקר את הנושא מדי כמה שנים וכך הניסיון המצטבר וההבנה יבנו יחד לידע עמוק מהסוג שמילים לא תמיד מצליחות להעביר.

המאמר מוגש מאת אמיר פרלמן מורה בכיר לטאי צ'י

הפוסט טאי צ'י והבא גואה הופיע לראשונה ב-טאי צ'י יאנג סטייל ישראל.